התועלת של הדממה לבריאות

התועלת של הדממה לבריאות/ מתוך כתבה של גדעון לב, עיתון הארץ, 4.10.22

"הגוף האנושי מכוון היטב לזיהוי רעשים, שכן אלה עשויים לשקף סכנה. כאשר מערכת התפיסה נתקלת ברעש, השרירים נדרכים והגוף מפריש הורמוני דחק שמכינים אותו לקראת הבאות. אולם אם רעש חזק נמשך לאורך זמן התגובות הפיזיולוגיות המועילות הללו יוצרות בעיות שונות - מהפרעות שינה ופגיעה בלמידה, דרך דיכאון וחרדה ועד לחץ דם גבוה ומחלות לב. שלא לדבר על בעיות שמיעה".

"השלכות הרעש אמנם זוכות בעשורים האחרונים להתעניינות רבה, אך הצד השני של הספקטרום נותר יחסית מוזנח. לאורך השנים נחשב השקט לקבוע בניסויים, מעין כלום שאפשר להשוות מולו רעשים מסוגים שונים. התפיסה הזו החלה להשתנות, בין השאר בעקבות מחקר של פרופ' לוציאנו ברנדי, רופא חובב מוזיקה מאוניברסיטת פאביה באיטליה, שביקש לבדוק את ההשפעה של מוזיקה על הלב. ….הרופא גילה שדווקא פרקי השקט הולידו את הרגיעה העמוקה ביותר, כפי שדווח בכתב העת Heart ב 2006. מאז הלך וגבר העניין בנושא. אחד החוקרים הבולטים בתחום חקר השקט כיום הוא פרופ' פייפר מהאוניברסיטה הקתולית למדעים יישימים בפרייבורג, גרמניה. במחקר שפורסם בכתב העת Psych ב 2019 נמצא ששהייה מכוונת בסביבה שקטה נגישה, כמו חדר סגור או אזור שקט בפארק או בטבע עירוני, גם לדקות ספורות, משפיעה בצורה חיובית על מגוון מדדים הבודקים רגיעה, מצב רוח ורגשות. החשיפה לשקט, אומר פייפר ל"הארץ" נמצאה קשורה בירידה בחשיבה המכוונת לעבר ולעתיד ועלייה במחשבות המכוונות להווה, וכן בעלייה במודעות העצמית, כפי שדיווח במחקר ב Frontiers of Psychology. אלא שעבור האדם העירוני בן ימינו השקט הפך להיות דבר חריג. "אנחנו כבר לא רגילים לשקט" , אמר פייפר. "החיים המודרניים לא כוללים זמן שמוקדש לשקט מתוך בחירה, והרגעים של שקט בחיינו יכולים אפילו להפחיד אותנו כי השקט מעמת אותנו עם עצמינו". המחקרים העלו ש"שהייה במרחב טבעי שקט, וכן נוכחות מטפל מוסמך שמוביל את החוויה, הגבירו את תוצאות החיוביות של השקט" אמר פייפר. החוקר הדגיש שהחוויות השקטות במחקריו היו בנות פחות מעשר דקות. "בילוי של כמה דקות בטבע, בשקט, על בסיס קבוע, הוא מרגיע, משפר מצב רוח, מסייע להיות נוכחים יותר בהווה ומפחית רומינציות שמקושרות לדיכאון. אולי הדבר הפרקטי ביותר הוא להציע הליכה קצרה ושקטה בסביבה טבעית. כמה דקות מספיקות כדי להשיג אפקט מדיד". עבור מי שמתקשים להגיע לסביבה טבעית, הציע פייפר שאפילו כמה דקות שקטות של התבוננות בתמונת טבע יכולות לעשות את העבודה.

"העולם משתנה במהירות" אמר פיינשטיין (חוקר נוסף בתחום א.פ), "והופך קשה יותר ויותר למצוא שקט. אנחנו חיים בחברה משוגעת שבה כל אחד מחובר 24/7. מערכת העצבים האנושית אינה ערוכה לרמת גירוי כזו, וכתוצאה מכך אנשים הם שחוקים, מותשים, חרדים. אנחנו צריכים למצוא דרכים לתת למערכת העצבים הפסקה מהגירוי, בין אם במיכל ציפה, או ברגעים של ניתוק מטכנולוגיה. זה בריא מאד למערכת העצבים, לא יותר מבריא- הכרחי". פיינשטיין אמר שהמחקר שלו הראה כי ציפה בת שעה הייתה בעלת השפעה מרגיעה למשך כמה ימים. "אז לפחות פעם בשבוע מומלץ לשבת שעה בלי שום טכנולוגיה, בלי לדאוג למה שקורה בחוץ. אנחנו כמו גרבילים על גלגל, רצים רצים רצים, ואז הולכים לישון, קמים, ושוב רצים, רצים רצים. אנחנו לא מוצאים כמה דקות לעצור, להתנתק, להתחדש. צריך לעשות זאת יותר. עדיף כמה דקות בכל יום, אבל אם לא מצליחים בכל יום, אז לפחות שעה פעם בשבוע. זו התחלה בריאה, שלפי המחקר היא אפקטיבית מאד. ואנחנו חקרנו את האנשים הכי מתוחים שמצאנו, חלקם סובלים מ PTSD. אלה האנשים שצריכים את זה יותר מכולם".